למשפחה אלמונית יקרה- רותי רוביסה 

לפני כ:10 שנים (10/7/98) קבל בעלי מתנה לחיים, את המתנה הזאת הוא קיבל ממשפחה שאני לא מכירה, ומאותו יום אני כל פעם שואלת את עצמי "איזו משפחה זאת שבשעת משבר קשה בחייה לקבל על עצמה החלטה ולאפשר לאנשים אחרים להמשיך לחיות". הדברים האלו באים מתוך נבכי נפשי כאשתו של מושתל לב, והסיפור הוא כזה:

במשך שנים בעלי סבל ממחלת לב קשה שהחמירה  במרוצת הימים עד החלטת הרופאים שיהיה צורך להשתלת לב.

הידיעה שבעלי זקוק להשתלת לב היתה בשבילי קשה ביותר, מצד אחד אתה מקווה שהוא יקבל את הלב אך מצד שני נוצר מצב שאתה מרגיש רע עם עצמך שבעצם אתה ממתין שלמישהו יקרה הרע מכל. כך חיכיתי עם תחושות הלב החצויות במשך ארבע וחצי שנים קשות.  עד אותו יום כשבעלי היה באשפוז בטיפול נמרץ לב נמסר לנו שישנה משפחה שתורמת  את הלב של יקירה ז"ל ושנמצא מתאים להשתלה בבעלי, מצד אחד שמחתי ומיד חזרה התחושה שקשה לשמוח כשמצד שני משפחה מבכה על מותו של יקירה , ההרגשה שלי היתה מלווה בכאב וצער ושאני כואבת ואבלה על אלמוני שאני לא מכירה שליבו יושתל בבעלי, הרגשה זו מלווה אותי בכל יום מאז עד היום.

ההשתלה עברה בהצלחה ובעלי כבר עשר שנים חי בזכות אותה המשפחה, מאז נולדו לנו נכדים וחגגנו כל פעם שמחות באירועים משפחתיים שונים ובכל שמחה הייתה אותה משפחה איתנו למרות שלא היתה לי זכות להכיר אתכם.

חברים תמיד שואלים אותנו אם אנחנו חוגגים פעמיים יום הולדת , ותמיד נדהמים לשמוע ממני שיום ההשתלה הוא יום של שימחה מלווה בעצב ותמיד המשפחה נמצאת איתנו, ביום ההשתלה וביום כיפור אנו מדליקים נר זיכרון נוסף והוא מוקדש לזכר יקירכם ז"ל.  כך שתמיד אתם נמצאים בליבי .

עתה משחלפו עשר שנים ואתם וגם אנחנו מציינים את היום הזה. אני רוצה שוב להודות  לאותה משפחה שהיא לא מוכרת לי אך נמצאת עמוק בליבי.

 תודה  תודה  תודה אני אוהבת אתכם מאוד ושלא תדעו עוד צער.

             רותי רוביסה   (אשת מושתל לב)

 

 

 

     רותי רוביסה   גולומב    57   כפר סבא  44357   rubissay@netvision.net.il   09-7424069